עובד המאבד את כושרו לעבוד עקב מחלה או תאונה עלול למצוא עצמו במצב של אובדן הכנסה. על מנת למנוע תרחיש זה כל תושבי ישראל מבוטחים נגד אובדן כושר עבודה עקב מחלה או תאונה על ידי ביטוח לאומי. זאת באמצעות הפקדת חובה חודשית באמצעות תלוש המשכורת. הפקדות אלו מכסות סוגים רבים ושונים של ביטוח לאומי. כגון אבטלה, קצבאות זקנה, קצבאות ילדים, פשיטת רגל של מעסיק, שירות מילואים, חופשת לידה וכו'.
בנוסף לביטוח לאומי, מעסיקים רבים מבטחים את עובדיהם בביטוח אובדן כושר עבודה. אם כי זו לא חובה. עובדים יכולים לרכוש גם ביטוח אובדן כושר עבודה באופן פרטי. כל התוכניות הפנסיוניות כוללות גם ביטוח אובדן כושר עבודה המובנה בפוליסה.
חשוב ביותר שתבינו את ההשלכות בנושא זה. כך שאם אדם נקלע למצב הוא ידע לאן לפנות. ומה לעשות על מנת למזער את הבירוקרטיה ולהבטיח שיקבל את מה שהוא זכאי לו.
אז מה זה אובדן כושר עבודה?
אובדן כושר עבודה הוא כאשר עובד מאבד את כושרו לעבוד ולהרוויח הכנסה. עקב פציעה או כתוצאה ממחלה או תאונה.
אובדן כושר עבודה יכול להיות זמני (בדרך כלל עד 3 חודשים – 90 ימים, שלאחריהם העובד יתאושש וחוזר לעבודה בכושר מלא). או קבוע (אינו הפיך והעובד לא יוכל לחזור לכושר קודם) ועלול להתרחש במספר מצבים:
1. אובדן כושר עבודה מוחלט- העובד אינו מסוגל לעבוד בכל סוג של עבודה עקב הפגיעה שנגרמה לו.
2. עובד שעקב פציעה ירדה יכולתו להרוויח ושכרו ירד במידה ניכרת.
3. עובד שאינו יכול להמשיך לעבוד בתפקיד התואם את מקצועו או ידיעותיו והשכלתו עקב פגיעה.
חשוב לציין כי חברות הביטוח כוללות הגדרות מפורשות לאובדן כושר עבודה במקצוע העובד המבוטח בפוליסה.
ביטוח לאומי
הכיסוי מטופל במספר מחלקות בהתאם לסוג הפגיעה וחומרתה.
מחלקת נכות כללית
באמצעות קצבה חודשית לעובדים שנפגעו עקב מחלה או תאונה וכתוצאה מכך פחתה יכולת ההשתכרות שלהם ב-50% לפחות. או ב-60% אם אובדן כושר עבודה לצמיתות. או 45% אם אובדן כושר עבודה זמני.
מחלקה לתאונות עבודה
עובדים שנפגעו במהלך העבודה או עקב מחלה הקשורה לעבודה (כזו המוכרת כמקצוע הגורם למחלה).
מחלקת תאונות
עובדים שנפגעו בתאונות שאינן קשורות לעבודה (תאונות דרכים שלא היו בדרך לעבודה או ממנה, תאונות בית וכו') וכתוצאה מכך אינם מסוגלים לעבוד. סוג זה של פגיעה בדרך כלל יאפשר לעובד לקבל פיצוי כספי עד 90 יום. במידה והנזק לא תוקן לאחר 90 יום, יצטרך העובד להגיש בקשה לקצבת נכות כללית.
גובה הפיצוי אינו מבוסס על הכנסתו בפועל של העובד אלא מוגדר בחוק ביטוח לאומי ושווה לכלל העובדים. מי שהייתה לו הכנסה גבוהה עשוי לגלות שהוא מקבל פחות פיצויים מהמשכורת שלו, לפעמים באופן משמעותי. כמו כן, ביטוח לאומי משלם בדרך כלל קצבאות לזכאים בין ה-17 ל-20 בחודש עבור החודש הקודם (בניגוד למשכורות המשולמות עד ה-9 לחודש).
פוליסות ביטוח פרטיות
פוליסות ביטוח פרטיות, בין אם באמצעות פוליסה קולקטיבית לעובדים של המעסיק ובין אם באמצעות פוליסת ביטוח אישית שערך העובד באופן פרטי, כוללות לרוב תקופת המתנה של 3 חודשים לפני הזכאות לפיצויים. רבות יכללו סעיף לפיו חברת הביטוח מתחייבת לתשלום רטרואקטיבי עבור שלושת החודשים הראשונים בהם הפגיעה מתארכת. קיימת הוראה החריגה הפקדות חודשיות במקרה של תביעה על הפוליסה עקב אובדן כושר עבודה. בדרך כלל ישנו סעיף נפרד המתחייב לתשלומים על פי הפוליסה בנוסף לקצבאות ביטוח לאומי. התשלום מפוליסת הביטוח הוא לפחות 75% מהשכר הממוצע בשנה שקדמה לפגיעה. (בניגוד לביטוח לאומי שהיא שונה ונמוכה בהרבה).
בקיצור, עובד שנפגע ובעקבות כך מאבד כושר עבודה זכאי לכספים מביטוח לאומי. אם היה מבוטח בפוליסת אובדן עבודה דרך חברת ביטוח הוא יהיה זכאי לפיצוי גם מהם. אם העובד הנפגע תלוי לחלוטין בבן משפחה לשגרת היום (לבוש, רחצה, אכילה וכו'). ייתכן שבן המשפחה יהיה זכאי גם לפיצוי מביטוח לאומי ורשות המסים. זה חל גם במקרה של פטירת העובד.
מומלץ להתייעץ עם סוכן ביטוח או עורך דין מוסמך ומקצועי העוסק בדיני עבודה ואובדן כושר עבודה. הייעוץ הנ"ל אינו מחליף את הצורך בייעוץ מקצועי שכזה. הוא אינו ייעוץ משפטי וייתכן שלא יחול על כל המקרים. זה רק פוסט עם ידע בסיסי כדי לעזור לעובדים להבין את הנושא טוב יותר.
