כ-50% מכל האימהות לילדים עם הפרעה על הספקטרום האוטיסטי (ASD) סבלו מרמות גבוהות של תסמיני דיכאון במשך 18 חודשים. השיעורים היו נמוכים בהרבה (6% עד 13.6%) עבור אימהות עם ילדים שלא על הספקטרום באותה תקופה
מחקרי עבר מצביעים על כך שאם יש הורה עם דיכאון, זה מגביר את הסיכון שלילדים יהיו בעיות בריאות נפשיות. מחקר זה מצא משהו שונה.
להיות הורה לילד עם צרכים מיוחדים זה דבר מאתגר מטבעו בכל יום. זוהי דוגמה טיפוסית ללחץ כרוני. זו הסיבה שהתמקדנו באימהות מטפלות במחקרים שלנו, שבודקים השפעות של מתח על הבריאות.
אנחנו כבר יודעים מהמדגם הזה שאימהות עם דיכאון נוטות לסבול מסימני הזדקנות ביולוגית מהירה יותר. כמו רמות נמוכות של הורמון האנטי אייג'ינג קלוטו ותאי חיסון מבוגרים יותר. כאן, רצינו להבין את ההשפעה של הדיכאון על הילד שלהם, ולהיפך.
בעיות התנהגות של ילדים משפיעות על תסמיני דיכאון
החוקרים מצאו שבעיות התנהגות של ילדים חזו רמות גבוהות יותר של דיכאון אימהי בהמשך הדרך, ללא קשר למצב ASD. עם זאת, הם לא ראו את ההשפעה ההפוכה. כלומר דיכאון אימהי קודם לא חזה בעיות התנהגות של ילדים מאוחר יותר.
הממצא שדיכאון אימהי אינו מוביל להחמרה בסימפטומים של ילדים חשוב במיוחד עבור אמהות לילדים עם ASD. זאת כדי לעזור להקל על רגשות אשמה שאימהות רבות חשות לגבי האבחנה ובעיות ההתנהגות של ילדיהן. זה נפוץ להיאבק בדיכאון מסוים במצב המתח הזה של טיפול כרוני. וגם שסביר להניח שהדיכאון שלהן לא מחמיר את בעיות ההתנהגות של ילדן.
האשמה עצמית בקרב הורים לילדי ASD שכיחה ומנבאה החמרה בדיכאון וירידה בשביעות הרצון מהחיים לאורך זמן. כך עולה ממחקר העבר של הצוות.
במחקר הנוכחי, החוקרים מדדו שוב ושוב דיכאון אימהי ובעיות התנהגות של ילדים ב-86 דיאדות של אם-ילד לאורך 18 חודשים. למחצית מהאימהות היו ילדים עם ASD ולמחצית היו ילדים ללא אוטיזם. טווח הגילאים של הילדים במחקר היה בני שנתיים ל-16. אם כי הרוב (75%) של הילדים היו בגילאי יסודי ומטה.
דיכאון אימהי נמדד באמצעות Inventory of Depressive Symptoms. זהו סולם דיווח עצמי שהושלם על ידי אימהות. התנהגות הילד נמדדה באמצעות דוח אימהי על סולם ההתנהגות המאתגרת של הילד. הסולם מתמקד בהתנהגויות מחצינות כגון התקפי זעם, תוקפנות והתרסה. החוקרים אמרו שמחקרים עתידיים צריכים לבחון גם קשרים בין דיכאון אימהי ותסמיני הפנמה של ילדים (למשל גמילה, חרדה, תגובתיות רגשית).
משפחות לילדים עם אוטיזם חוות רמות גבוהות של מתח
קשרים דו-כיווניים בין דיכאון אימהי ובעיות התנהגות של ילדים דווחו במחקר קודם. עם זאת, מעט מחקרים בדקו קשרים אלו במשפחות עם אוטיזם.
משפחות עם אוטיזם נוטות לחוות יותר קונפליקט זוגי, שביעות רצון נמוכה יותר מהיחסים ואתגרים רבים אחרים.
סביבה משפחתית מלחיצה עלולה לגלוש לבני המשפחה. היא עלולה לשנות את האופן שבו אימהות וילדים מתייחסים זה לזה. רצינו לראות אם הקשר בין בריאות הנפש של האם לילד שונה בהקשר של מערכת משפחתית במתח גבוה. כמו למשל כאשר לילד יש אוטיזם.
למרות שהמחקר הכיר בכך שמשפחות עם ילד עם ASD חוות רמות גבוהות של מתח. המחברים נזהרו לציין שלחץ אינו המאפיין היחיד שלהם.
אמהות רבות לילדים עם אוטיזם מדווחות גם על רמות גבוהות של קרבה רגשית ואינטראקציות חיוביות עם ילדיהן. אלה חוויות חשובות שתוכניות תומכות יכולות לבנות עליהן.
שיטות לטיפול
בעקבות המחקר הציעו החוקרים שיעורי מיינדפולנס לכל ההורים כדי לסייע בניהול הלחץ ההורי. ההורים היו אסירי תודה לחלוק אתגרים משותפים וללמוד אסטרטגיות פנימיות להתמודדות. מחקרים רבים הראו שאימון מיינדפולנס יכול לעזור עם מתח הורי. מצאנו גם שהורים הראו שיפור בבריאות הנפשית.
חשוב לחוות ולהבחין ברגשות חיוביים ובשמחה, למרות מצב חיים מאתגר יותר.
בהתחשב בהשפעות של מתח כרוני על הבריאות ומצב הרוח. הורים מטפלים זקוקים לתמיכה רגשית יוצאת דופן בנוסף לשירותים המיוחדים לילדם. חיוני לספק תמיכה לבריאות הנפשית של ההורים כמו לבריאות הנפשית של ילדים.
רופאים צריכים לדאוג למצוקה הורית ומוכנים להציע משאבים להורים. במיוחד להורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים. ניתן למצוא קבוצות תמיכה למחלות נפש, תמיכה למשפחות של ילדים עם מוגבלות, ועוד.
